בע"ה
"בן השיטין"
שלום וברכה .
חשבתי לכתוב מאמר קצר, כ שלושים עמודים בערך, שיגדל ויגדיל אורו ית'.
עקב כל התוספות האחרונות, הגיגים ומחשבות שנצטרפו בידי לנסות לזככם.
בנוסח זה או אחר וגם כמו שאומרם מתי יבוא משיח?
כשתכלה פרוטה מן הכיס, מה שכבר קרה, ויש המפרשים פרטיות
להוציא את אשר על נפשי שנאמר: "צרה בלב איש – ישיחנה" ,
יסיח דעתו הימנה או ישוחח עם חברו עליה.
וגם אבקש את סליחתכם אם איני מעודכן, כי הפסקתי לראות ולשמוע כל רדיו וטלוויזיה, בכלל רק מה שמגיע לאוזניי פה ושם.
זה לא שחלילה לא אכפת לי מה שקורה.
מפני שלום מותר לשנות... לא לשקר.
רק שריבוי הצרות שמביאה עלינו התקשורת כמעט וקצתי...
ולא רק החדשות המסיתות, כמה רע אפשר לספוג ואלימות, אלו דברים שחודרים לנשמה, והליצנות של תוכניות השעשועים די! רק שיעורי תורה ועדכונים פה ושם, כמו שהייתי בחו"ל, לא הרגשתי את הבלגן של הארץ והעולם הסתדר גם בלי שהייתי מחובר. גם מהאינטרנט התנתקתי וסוף-סוף כמו דג שברח מן המצודה – רשת חופשי ומאושר הריני לפניכם, מרנן ומשבח לעוד מעט תיגמר ההתחייבות לפלאפון וגם אותו אסגור ב"ה.
ראיתי שלפתע אני יותר ויותר מודע לאנשים סביבי יותר, תשומת לב ויותר אכפתיות למשפחה וכולי.
אם ארצה יש תמיד דרך לחזור לביקור מבלי להישאר כבול.
לפניי ערימה של פתקאות ללא סדר שעליי למיין לפי נושאים, רובן עוסקות במאמרים שכבר כתבתי, אולי חוזרות בנוסח אחר, אך יש חידושים רבים בעיניי שעל כן כתבתים.
אין יום שלא עולה במוחי חידוש ואם אתבונן אגלהו. ודאי זה מציף ולא משאיר זמן, אבל הנה אולי מתחבולות היצר כן מצאתי זמן לכתוב ולסכם למרות שזוהי רק הקדמה קצרה. תראו כמה קשה להגיע לתכלס'.
גם יש תיקונים למאמרים הוותיקים ועריכה מחדש שעליי לבצע. מזל שזה אפשרי, לא כמו בדיו ונייר. יום אחד אערוך הכול ואוציא בע"ה לאור משהו יותר מוחשי.
ריבונו של עולם, תן לי את הכוח להגשים. יהי רצון מלפניך שתעמוד לנו זכות הצדיקים ויתמלאו משאלות לבנו לטובה אמן.
כללים בתקשורת נכונה מפי ר' פיירמן.
להיכנס למצב קשב, לא לדבר על עצמך.
לא לדחות או להקטין את הנאמר. לא לעשות אסוציאציות.
לא לשפוט. לא לשנות נושא.
לא לאבחן. לא לבקר, ולקבל ביקורת, לתת הצעה חיובית.
לא לייעץ. הקשבה אמפתית, ניסוח מחדש של הנאמר.
לשאול שאלות הבנה. לקבל החלטה.
זמן קבוע וקצוב בזמן שהערנות לשיחה עם נושא מוגדר.
עם בן הזוג, זה מול זה, ללא הפרעות.
במקום נעים.
להפריד בין עצם הקשר שאינו מוטל בספק לבין הוויכוח או הבעיה.
לפתוח בחיוב, בהכרות בתודה ברגל ימין.
לדבר על הדברים מנקודת מבט אישית איך אני הרשיתי.
לשאול שאלות הבנה, להיכנס למקום של השני.
לבטא רגשות ולהציע פתרונות.
לעצור, לתת זמן עד שיצוץ לי הפתרון, להיעזר בגורם נוסף.
להיאזר בסבלנות...
השני הוא לא רע, אלא אם עשה משהו שנראה רע. להפריד בין המעשה לאדם עצמו.
לכבוד כבוד ק' לכם אני מאזין רוב שעות היום דרך שיעורים אותם הורדתי באינטרנט. לפעמים צצות שאלות וקושיות בנושאים שונים, ואני כאן על מנת למצוא את הדרך שבין סבך הדעות. לעתים כתבתי אליכם אך ברוב המקרים גיליתי התשובה בדרך זו או אחרת.
כתבתי בנושאים של אחדות ה' ועם ישראל ושאלות הקבלה מעשית וארץ ישראל.
דרך החסידות והמוסר, משיח וגאולה, פשט ומדרש, לפעמים ראיתי בחוש איך הדברים משפיעים על המציאות ולכן אני נזהר ביותר לפני שאכתוב משהו, אך לפעמים אין ברירה וצריך להגיב. אבל חשוב שזה יהיה מתוך כוונות טהורות.
האם לעלות לארץ ישראל?
יש את שלושת השבועות כמובא בשיר השירים – לא לעלות בחומה, לא למרוד באומות, לא לעורר את האהבה עד שתחפץ .
אבל משתחפץ מצווה לעוררה, אך מה הטעם בעלייה לארץ ישראל תותב"א [תיבנה ותיכונן בימנו אמן] , כאשר הדבר מלווה בירידה רוחנית . כאן יש ספק.
אווירה דא"י מחכים, ואז כמובא ביחזקאל "וזרקתי עליכם מים טהורים" אומר ה':
אם נישאר בגלות יש סכנת התבוללות והעלמות כמו לעשרת השבטים שלא עלו מימי בית שני. אך אם נצטמצם באזור פיזי אחד גוברת הסכנה לקיומנו בעידן האטומי.
לכן ההמלצה לעשות את חוץ לארץ ארץ ישראל עד שתתחבר האמת הפיזית והרוחנית, כי גבולות ארץ ישראל יתפשטו על כל העולם – על ארץ הקניזי והקדמוני, ממקורות הפרת – רוסיה עד מקורות הנילוס – אתיופיה, מהים התיכון לירדן כמובטח לאבותינו הקדושים מאת ה'.
האדם הראשון ומשיח הם דבר רוחני בלבד, או שהם אנשים בשר ודם ממש
ורק בעלי מדרגה רוחנית גבוהה.
כי תיאורם במדרש הוא על אנושי והם קדמו לבריאה. אז איך יכלו להתקיים כדרך בני אדם ?
ומי קבור במערת המכפלה?
למה ה' יצר עולם בן 5,772 שנה ונתן בו עדויות, ממצאים המעידים שגילו מיליוני שנה? כדי לצור אמונה שתתגבר על השכל. אך ברור שהתורה אמת ועולם על מילואו נברא כבן מיליוני שנה ביום אחד, ולכן הגיל האמיתי הוא אכן כפי שמציינים ביהדות והכתובה והגט שחייבים להיות אמת ובהם גיל העולם יהיו תקפים. ההלכה לא טועה ולא יכולה להיות סתירה בינה לבין התורה, ויבוא איזשהו היגיון וירחיק את קיום המצוות.
למה? יאמרו הגויים אנחנו אומרים ככה בכל הקשור להנהגת העולם על ידי הקב"ה. מי אני/ו שבאנו לשבעים או 120 שנה שניתן עצות לבורא עולם שכאן מקדם ולפניו הכול גלוי וידוע ולא מחשבותיו מחשבותינו וכולי.
1.2 % מהזמן שהוא מנהל את העולם הזה = 5773 שנה, והרי לעולמותיו אין מספר. אז יש לו ניסיון והוא יודע מה הוא עושה.
"מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. חושך לא מגרשים עם מקל".
גאולה ברחמים תעשה על ידי לימוד חסידות, היא פנימיות התורה, ויש מצווה ללמוד כל חלקי התורה, והיא אמרה שהגאולה האחרונה תהיה באופן של נחת ולא בחיפזון וכבריחה כמו שיצאו ממצרים.
הנפש חוטאת, הנשמה תמיד טהורה, לחולים אסור לסמוך על הנס. חובתם להתפלל ולהיעזר ברופא.
חייב להתגייס לצבא (צבאות ה') משום שלא תעמוד על דם רעיך.
התשובה מתוך יראה היא בדרגה נמוכה מזו שבאה מתוך אהבה. אמנם פעמים היא הכרחית. למי? לעם הארץ, אבל היא רק הופכת עוונות לשגגות. ואילו תשובה מאהבה מהפכת עוונות לזכויות, כי מרוב האהבה אל ה' מקיים את המצוות בהידור ובשמחה וגורם לאחרים להתחזק.
על עמך ישראל אפשר לסנגר ולהגיד: אלו תינוקות שנשבו ולכן אין בידיהם עבירות כלל, כי אינם יודעים או מבינים עבירה מהי כלל. וגם כאשר קולטים את ה' כמעניש, אז גם האדם נהיה מעניש לסביבתו, כאילו רוצה להידמות ליוצרו וגם עובר על לאו – "לא יהיה בך אל זר". כאילו ה' ח"ו נפרד ממנו. וכאשר אדם בא להוכיח את חברו יודה שהוא נקי מעבירה זו קודם, וגם כשהוא בדרגה של חברו וגם כשהוא אוהב אותו, ואז בשיא העדינות יאמר לו ברמז (SMS) "לא כך כתוב בתורה". ויזהר שלא להלבין פניו ברבים.
ומה שדוד המלך אמר "תכלית שנאה שנאיתים", מוסב על המינים והאפיקורסים שידעו את כל התורה כולה, ולמרות זאת מרדו והמרידו כנגדה. כיום אין מי שיודע כל התורה כולה.
"טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" – תהילים פ"ד.
"וישלח יעקוב מלאכים..."
יעקוב במצוקה. הוא יכול ללבן והולך לאדום, רוצה לחזור לארץ אבל יודע שעשו מחכה לו ואולי מבקש את נפשו. למרות ההבטחה של ה' הוא לא רגוע, "קטונתי מכל החסדים", אומר בלבו . מה יעשה, למי יפנה?
אין 770, אין רבי, הוא הרבי ולכן דבר ראשון הוא שולח מלאכים. מה זה מלאכים?
רש"י מפרש מלאכים ממש. יופי, אבל מה פירוש מלאך?
1. שליחים של ה' – רפאל, גבריאל מיכאל... ישות רוחנית, מחנות קדושים.
2. רצונות של ה'.
3. מחשבות של האדם.
4. שכינה – "כי מלאכיו יצוה לך", מהזהר. "חונה מלאך ה' סביב ליראיו".
5. יצר טוב ויצר הרע.
6. אנשים ממש. שלוחים לפנים.. או יצור רוחני עליון. למסור, לבצע, לשרת את אדונו ולשמש כמתווך בין אדם שעל האדמה. סוגים שונים של מלאכים, לכל מלאך שליחות יחידה.
7 מלאך = מלך + א'.
מסופר במדרש שהם [המלאכים] יצאו, פגעו בעשו והכוהו, כך ראה עשו את כוחו של יעקוב, שאפילו מלאכים עושים כרצונו. אילו היה שולח אנשים – עשו היה יכול להם. בגלל ששלח – נשאר לבדו אך בכל זאת ה' היה עמו.
לאחר מכן חוצה את עמו לשני מחנות שהשכינה בוודאי תימצא באחד מהם ויהיה לפליטה, ואז על פי נוהל היציאה לקרב של הרמב"ם משגר דורון
לאחיו אולי יתפייס.
וצריך להבין את גודל המחלוקת: עשו אמור לוותר על נחלת ארץ ישראל ועל היותו עם סגולה עם כל המשתמע מכך – עם נבחר, מנהיג העולם הזה והבא וחיי נצח לזרעו...
הפיתוי להרוג את יעקוב ובניו גדול, זאת הזדמנות חייו לה חיכה מרגע שנטלה ממנו הבכורה.
ועוד, הוא מקבל איגרת מיעקוב בה נרמז "ויהי לי שור וחמור", כלומר
פני שור מהמרכבה מסמל יכולת ראיה, כוח ועוצמה רוחנית, ושליטה על הגשמיות – חמור, חומריות.
דבר נוסף: שור רומז על משיח בן יוסף , חמור רומז על משיח בן דוד.
לפי הזהר הם שני גזרי דין וכתרים תחתונים שאיתם ה' הרג במצרים.
עשו שולח 400 כוחות של טומאה כנגדו. כמו שעפרון ביקש מאברהם 400 שקל עובר לסוחר.
בסופו של דבר באורח פלאי למדי עשו מתפייס לאחר ההשתחוייה.
גם עשו פחד מיעקוב שהצליח להתגבר על כך. הכישוף של לבן, שהיה מורה של בלעם ושהיה זה האחרון שותף לבלק (שחור) בו כבר יטפל משה רבנו.
212 פעם מוזכרת המילה מלאך בתנ"ך.
יותם
